מידע על טיפולים

האוסטאופתיה יוסדה ע"י רופא אמריקאי בשם אנדרו טיילור סטיל בשנת 1874 בניסיון לשפר את הטיפול הרפואי בתקופה זו. סטיל החל לטפל  במטופליו בטכניקות  מגע שונות המשפיעות על זרימת הדם ומבנה השלד ונוכח כי ישנה החלמה טובה יותר במטופלים אלו בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות בלבד.

עם השנים ניסח סטיל את עקרונות האוסטאופתיה על פי תפיסתו:

  • הגוף הוא יחידה תפקודית אחת
  • פגיעה באיבר אחד תשפיע על תפקוד איברים אחרים
  • לגוף היכולת לרפא את עצמו
  • מבנה הגוף שולט בתפקוד
  • תנועתיות תביא לזרימת דם חופשית ולהולכה עצבית תקינה

האוסטאופתיה נדדה מארה"ב לאירופה/בריטניה שם נפתח הבית ספר הראשון ללימוד המקצוע. 

האוסטאופתיה כוללת בתוכה שלושה סוגי טיפול עיקריים שמשולבים בכל מפגש: 

טיפול מוסקולוסקלטלי– טיפול במערכת שלד שריר:

מערכת הכוללת רקמות חיבור שונות: עצמות, מפרקים, שרירים, רצועות וכיו'ב. כל פגיעה/עומס יתר או ירידה באספקת דם לאחת מהרקמות הנ"ל יכולה לגרום לכאב והגבלה תפקודית.

 בלימודי האוסטאופתיה לומדים אנטומיה ופיזיולוגיה ברמה גבוהה ומתעמקים בביו-מכאניקה של כל מפרק בגוף לצורך הערכת תנועה מפרקית מדויקת יותר ומתוך הבנה כי המון מהכאבים שלנו נגרמים מחוסר תנועה פרקי שלאחר זמן יגרום לעומס ברקמות מעליו ומתחתיו המפצים על החסר שלו. דבר זה יוביל לרוב לכשל וכאב בהם.

בטיפול תתבצע הערכת יציבה מעמיקה ובדיקות תנועה למערכת השלד ועל פי הממצאים יטופלו האיברים המוגבלים בטכניקות טיפוליות  עדינות כמו: הנעה פרקית (מוביליזציות), מניפולציות (קנאקס) לתיקון מנח פרקי/להגברת זרימת דם סגמנטלית  וטכניקות טיפול ברקמות רכות.

טיפול ויסצרלי (אברי הבטן)

טיפול  במערכת פנים הגוף, כוללת את: הלב, ריאות, מערכת העיכול, כבד, כליות, אברי הרביה ועוד. 

בלימודים חוזרים על תפקידי אברים אלו ויחסי הגומלין  בניהם ומתרגלים טכניקות מגע לבדיקה  וטיפול באברי הבטן. 

עקרון חשוב באוסטאופתיה הוא עקרון ה" מטמרה" = סגמנט= חוליה ספציפית.

בן כל שתי חוליות יוצאים שורשי עצב שמעצבבים מספר איברים, לדוגמה: חוליות L1,2 מעצבבות מוטורית את שריר המותן כסל, תחושתית את אזור המפשעה ופנים הירך, עצבוב פראסימפטטי למערכת העיכול התחתונה ועוד.

על פי עקרון זה כל בעיה באחת מהאברים המעוצבבים על ידי אותו גובה חוליה ( מטמרה) יכול לגרום לירי עצבי מוגבר וכאב בכל אחד מהאיברים האלו, לדוגמה: כאב ג"ת שמקורו לא בגלל פגיעת רקמה בגב התחתון אלא עקב  ליקוי של מערכת העיכול התחתונה שמעוצבבת גם מחוליות הגב התחתון ןיכולה  לייצר כאב מושלך לאיור זה.   הטיפול הויסצרלי נמצא יעיל מאוד במצבים של כאב מושלך ובמקרים שהאזור הכאוב נמצא נקי בבדיקות.

טיפול קרניוסקרלי (בגולגולת)

 טיפול במערכת העצבים המרכזית שמתחילה במוח (קרניום) ויורדת דרך  חלל עמוד  השדרה ועד עצם הזנב (סקרום). כוללת בתוכה את התאים העיצביים,  שלושת רקמות החיבור העוטפות אותן ואת נוזלי השדרה שבניהן. 

בלימודים מתעמקים במבנה עצמות הגולגולת ובתפקידי  החלקים השונים במוח.  

לומדים טכניקות בדיקה לאיתור בעיות מבניות בגולגולת, חסימות ומתח במעטפת המערכת העצבית ובנוזל השידרתי. הטיפול נעשה במגע עדין מאוד בעצמות הגולגולת ובמעטפות מערכת העצבים המרכזית.

כיצד יראה טיפול?

טיפול אוסטאופתיה יתחיל בהכרות המטופל והרקע הרפואי שלו.

 לאחר מיכן תתבצע בדיקה והערכה של כל האיברים והרקמות הרלוונטיות לסיפור המטופל ע"י בדיקות תנועה, מגע ורגישויות. 

בסוף הבדיקה יצוינו כל המקומות בגוף שנמצאו עם הגבלה תנועתית בנוסף למקומות המפצים עליהם. הטיפול יתמקד במקומות עם ההגבלה התנועתית במטרה להחזיר תנועה מלאה לאזור.

הטיפול יכלול טכניקות עדינות לשיפור איכות הרקמה הפגועה/כואבת,,מוביליזציות ומניפולציות  בגובה החולייה המעצבבת את המקום/האיבר הכואב בהתאם למנח החולייה. 

יטופלו אזורים נוספים בעמוד השידרה שקשורים בעקיפין לאזור הכאוב: כמו טיפול באברי בטן,  טיפול במקום היציאה והחיבור של הרקמה הפגועה, טיפול בעצבוב הרקמה ואספקת הדם אליה ושחרור עומסים בשרשרת האנטומית שקשורה באופן ישיר או עקיף לרקמה זו. לבסוף, טיפול  בעצמות הגולגולת במטרה לשחרר לחץ וחסימות במערכת העצבים המרכזית ולשם  איזון מחדש בין המערכת העצבים הסימפטטית  (אחראית על תפקודי מערכות שונות בזמן לחץ ודחק) והפרא -סימפטטית (בזמני רגיעה) המרכיבות את מערכת העצבים האוטונומית בגופנו. 

בסיום המפגש ובטיפול שלאחריו, תתבצע הערכה מחדש של אותן אזורים וטיפול תואם.

לימודי האוסטאופתיה גרמו לי לחזור להרגיש ולטפל שוב עם הידיים המשמשות לי ככלי אבחוני וטיפולי עיקרי.

השילוב בין הידע המחקרי מעולם הפיזיותרפיה והתנועה לבין טכניקות הטיפול הידניות מעולם האוסטאופתיה יוצר טיפול שלם ונכון יותר בשבילי ובשביל מטופלי.

 צרו קשר ואשמח לעזור ולטפל בכם.

מקצוע פרא-רפואי, העוסק באבחון ומתן טיפול שיקומי ומניעתי לבעיות מגוונות שמקורן בליקוי של אחת או יותר ממערכות הגוף ושאותן אציין:

מערכת מוסקולוסקלטלית

מורכבת משרירים, עצמות, מפרקים ורקמות חיבור שונות (פאשיה, רצועות,גידים סחוסים ועוד).

מערכת  עצבית

מערכת הולכת סיגנלים חשמלים בגופנו שמתחלקת ל: מערכת  העצבים המרכזית (מוח ועמוד שדרה) ומערכת העצבים הפריפרית.

 המערכת הפריפרית (PNS) מחולקת למערכת העצבית הנשלטת (עצבים  תחושתיים ומוטורים בגפיים) ולמערכת הבלתי נשלטת (המעצבבת  את האברים הפנימיים והשרירים) שפועלת במצבי דחק.

מערכת פרופריאוצפטיבית

אחראית על שיווי משקל ועל תחושת הגוף במרחב.

פגיעה באחת ממערכות אלו תביא לתחלואה  וכאב ובהעדר טיפול תעמיס ותפגע במערכות גוף אחרות הנמצאות איתה ביחסי גומלין.

כיצד יראה טיפול אצל פיזיותרפיסט? 

שלב האבחון

מתחיל  בראיון אישי ומעמיק עם המטופל לגבי אופי הבעיה, מתי החלה? גורמים תורמים, היסטוריה רפואית ועוד.

לאחר מכן תתבצע בדיקה קלינית בהתאם לנושאים שהועלו בראיון.

מטרת הבדיקה היא להעריך את תגובתיות הרקמות בגוף לכאב הרלוונטי ולאסוף פרטים  נוספים שיתנו תמונה קלינית רחבה יותר ויעזרו להבנת מקור הבעיה, הכאב או המגבלה התפקודית.

הבדיקה הקלינית תתבצע באזור הכאב ובאזורים אסוציאטיביים  שיכולים לדמות את הכאב הרלוונטי.

תתבצע בדיקה אורטופדית/נוירולוגית, בדיקת טווחים, כוח, יציבות פרקית אקטיבית ופאסיבית, בדיקה תפקודית בהתאם למגבלה ואבחון רקמות ע"י מגע.

לאחר מכן ועל בסיס הנ"ל תקבע מטרת טיפול תפקודית לטווח קצר וארוך ועל בסיס אלו תבנה תוכנית טיפולית מותאמת.

שלב טיפולי

בשלב זה אבחר מתוך מגוון הכלים שברשותי את מה שהכי מתאים למטופל: טכניקות ידניות להורדת כאב לצד טיפול מכשורי (אלקטרותרפיה, גלי הלם, אולטראסאונד), דיקור מערבי, טיפול ברקמה רכה לשיפור טווחים, בניית תוכנית חיזוק, תרגול לשיפור שליטה מוטורית, תרגול שווי משקל, ייצוב  פרקי ועוד.

בתחילת כל טיפול תתבצע הערכה מחודשת של המטופל ויינתנו שינויים בהתאם לכך .

במידה ואתם חשים בכאב ומגבלה תפקודית, תתקשרו ואשמח לטפל ולעזור לכם להיות הגרסה המשופרת של עצמכם.

אני מאוד מאמין בשילוב שתי שיטות טיפול אלו כדרך הקצרה ביותר להחלמת המטופל וחשוב לי לנסות ולהסביר מה כל אחת מהן תרמה לי.

החלק העיקרי ביותר שנלמד בפיזיותרפיה קשור לפעילות  גופנית מתוך הבנה שהגוף מחלים את עצמו הכי טוב תוך כדי תנועה. 

למדתי על חשיבות התדירות בפעילות גופנית, איך לבנות תוכנית אימונים הדרגתית, מהן שלבי החלמת רקמה וכיצד להתאים את תוכנית האימון לשלב בו נמצא המטופל, חשיבות הגיוון בפעילות והשפעת למידה מוטורית חדשה על גופנו. 

המטרה הראשונית שלי כפיזיותרפיסט תהיה לגייס את המטופל לתהליך ולדייק אותו היכן עליו לגרום לשינוי קטן שיביא עימו הכי הרבה שיפור במצבו ותפקודו.

בנוסף למדתי טכניקות ידניות לעידוד החלמה ברקמה הפגועה ושילוב של טיפול במכשור רפואי להורדת כאב.

האוסטאופתיה גרמה לי לשינוי בחשיבה ועזרה לי לקחת צעד אחורה ולהסתכל על המטופל בצורה רחבה יותר (פחות דגש על אזור הכאב ).

ההתבוננות במטופל היא רב מערכתית, מתוך למידה והבנה שלגוף מערכות שונות השלובות ומשפיעות אחת על השנייה ונמצאות באיזון עדין בניהן, שכאשר הוא מופר התוצאה לרוב תהיה כאב, מחלה או מוגבלות פיזית.

ולכן האבחון והטיפול הוא רב מערכתי וברובו לא מתרחש באזור הכאב אלא באזורים אסוציאטיבים הקשורים אליו באופן ישיר ועקיף. 

ישנה העמקה בלמידה על הקשר בן מערכות הגוף השונות (קשר עצבובי, רקמתי ועוד), העמקה בנושא טיפול באברי הבטן, טיפול בעצמות הגולגולת ובמעטפת המערכת העצבית.

בטיפול אוסטאופתיה המטופל פאסיבי לחלוטין ועבודת המטפל היא ידנית בלבד. 

המגע היומיומי במטופלים שיפר לי את יכולת החישה והדיוק עם הידיים ואלו הפכו לכלי אבחוני וטיפולי חשוב וחזק מאוד בשבילי.

טיפול טוב מבחינתי  הוא זה שהמטופל  יוצא ממנו עם גריה לחשיבה שונה ורצון לעבד את האינפורמציה שקיבל לצורך יצירת שינוי באורח חייו.

טיפול שיגרום לגוף תחושה של שינוי וחזרה להומאוסטזיס (איזון) תקין יותר בן מערכות הגוף השונות.

שיטה שפותחה ע"י פיזיותרפיסט מניו זילנד בשנות ה 60 שמצא כי ישנם מנחים מסוימים שאם מרבים בהם ביומיום הם מקלים מאוד על מטופלים עם בעיות בעמוד השדרה ושסובלים מכאבים מושלכים לגפיים  במצבים אקוטיים וכרוניים כאחד.

זו השיטה הנפוצה והנחקרת ביותר בעולם הרפואה כמענה לבעיות הנ"ל.

עקרונות השיטה:

  • חלק ניכר מהכאבים בפריפריה (ידים ורגלים) מקורם בלחצים לא מאוזנים על עיצבוב האזור הכאוב היוצא מעמוד השדרה ע"י הדיסקים הבן חולייתיים והרקמות הסובבות אותו.
  • מודל הדיסק– בכל תנועה של עמוד השדרה ישנה זרימת נוזלים דיסקלים לכיוון הנגדי לתנועה. על פי כך, בטיפול יינתן תרגול מותאם במטרה להניע נוזלי דיסק הרחק מהמקום עליו מפעילים לחץ.
  • עצמאות המטופל– אבן יסוד של השיטה היא  הרצון להעברת אחריות הטיפול/תרגול אל המטופל על מנת להסיר  תלות של  המטופל במטפל  ובשביל להעצים את תחושת השליטה ומסוגלות המטופל אל מול הכאב- שני אלו יזרזו את החלמתו.
  • בכול טיפול יינתן תרגול מותאם לכאבי המטופל, ייעוץ ארגונומי והפניית תשומת לב המטופל לעומסים המחמירים/מפחיתים את הכאב.

כיצד יראה הטיפול?

טיפול בשיטת מקנזי יתחיל בראיון מעמיק עם המטופל על אופי התלונה, מתי החלה?, גורמים תורמים ועוד .

לאחר מכן תתבצע בדיקה נוירולוגית: תחושה, מוטוריקה וטווחים, בדיקת יציבה, בדיקת תנועות חוזרניות ואופן השפעתן על טווחי התנועה המוגבלים ועל עוצמת הכאב ופיזורו.

על בסיס הבדיקות הנ"ל תמצא לרוב התנועה המועדפת- התנועה הנבחרת של הגוף שתגרום למרכוז הכאב עד העלמותו המוחלטת,

כיוון התנועה המועדפת ועוצמתו משתנים  בהתאם להתקדמות המטופל בשלבי ההחלמה.

בשלב האחרון לאחר שהמטופל ללא כאב כלל מעל לחודש, תינתן הדרכה לחזרה הדרגתית לכל תנועות הגב בליווי תרגיל משמר.

טיפול טוב יראה מרכוז של הכאב (סנטרליזציה): המטופל ירגיש פחות כאב בגפיים והכאב יורגש יותר בעמוד השדרה עד להעלמותו המוחלטת, בנוסף לשיפור בטווחי התנועה.

חבישה אורטופדית טיפולית אשר מבצעת פעולת גירוי מכאני של חיישנים תחושתיים במערכת העצבים הפריפרית.

את הטייפ הקינזיולוגי יניח הפיזיותרפיסט על גבי העור, מעל השרירים והמפרקים בטכניקות שונות ומותאמות מטרה, בכדי ליצור גירוי עצבי-תחושתי המועבר מהעור אל השרירים ורקמות החיבור שמתחת ומסביב לאזור החבוש. אלו מקבלות מעין פקודה להתכווץ, להרפות, לתמוך או לנקז  ומגיבות בהתאם.

השיטה עוזרת להקלה בכאבי שרירים ומפרקים, היא מסייעת בהפחתת דלקות על בסיס הרפיה/עירור שרירי, מעולה לשיפור טווחי תנועה מפרקיים ומזרזת החלמה ע"י הורדת נפיחות ויצירת תנועה בכלי הלימפה.

החבישה אלסטית, מאווררת, מעודדת תנועה וללא חומר כימי ולכן היא הבחירה הראשונה והנפוצה בטיפול בספורטאי עילית. מאפשרת אימון ללא הגבלת טווח תנועה ובתמיכה מלאה, עמידה במקלחות והזעה ולכן יעילה ומשפיעה למשך מספר ימים.

ממש ללכת עם ולהרגיש בלי!

בקליניקה אני רואה תוצאות מעולות לטיפול בחבישה, יש לי מעל 10 שנות ניסיון בשימוש הטייפ בפציעות ספורט, לאחר ניתוחים ובטיפול בכאבי שלד שריר.

שיטת טיפול ידנית אשר פותחה על ידי פיזיותרפיסט איטלקי בשם לואיג’י סטקו שסחף את כל משפחתו לחקור באופן מעמיק את  מבנה רקמת הפאשיה ע"י למידה וביצוע מחקרים קליניים המערבים מכשור הדמיתי שמצלם בתנועה וניתוחי גופות (דיסקציות).

מה הם מצאו? ממה היא מורכבת ומה תפקידה?

הפאשיה היא רקמת חיבור דקה ולבנה (זאת שזורקים ומוציאים כשמנקים בשר), רקמה המשכית אחת העוטפת את אברי הגוף השונים (גידים, רצועות, איברים פנימיים, מערכת הדם, הלימפה, מערכת העצבים, העצמות ובפרט את השרירים).

היא נותנת לגוף צורה, מפרידה ומחברת מבנים אנטומים שונים ובכך מפזרת עומס בין השרירים השונים בגוף על מנת ליצר תנועה קואורדינטיבית והרמונית אשר תגרום למינימום עומס על המפרקים.

זוהי רקמה שבנויה משלוש שכבות קולגן דמוי רשת סבוכה, כשבניהן נמצאת חומצה היליארונית שתפקידה לשמר תנועת החלקה בין השכבות השונות.

מערכת הפאשיה מתוארת כרוכב כרכרה המחוברת למספר סוסים. שליטה בכולם יחדיו תיצור נסיעה נעימה והרמונית,  באם יוצר קשר באחת הרתמות והיא תתקצר, יצור הדבר עומס על הסוסים האחרים ותנועת הכרכרה תסטה ממסלולה.

וכך לחץ/הדבקות באזור מסוים בפאשיה יכול לאחר זמן ליצור מתח באיבר או רקמה אחרת שנמצאות באותה שרשרת אנטומית איתה.

חוסר בתנועה כתוצאה מפגיעה ישנה כגון ניתוח, שבר, פריקה, צלקת וכיו"ב, יגרום לחומצה ההיליארונית להיות פחות נוזלית ויותר צמיגית ובכך תהיה פחות החלקה בן השכבות השונות ויוצרו עומסים מתגברים על איברים ספציפיים שיתבטאו לרוב בכאב והגבלת בטווח התנועה.

אז איך יראה טיפול ב MFR?

בטיפול יתבצע ראיון מעמיק על כל פציעה שהייתה וזכורה למטופל ולא משנה באיזה איבר בגוף.

יבדקו שרשראות פאשיה מקשרות בין הפציעות הישנות הרלוונטיות והמטפל יחפש נקודות הדק  (דנסיפיקציות) בהן יש הגבלת תנועת החלקה ורגישות מוגברת למגע.

נקודות אלו יטופלו בעיסוי עמוק ועדין למשך כ 90 שניות, במטרה לחמם את החומצה ההילארונית ולהחזיר את תנועת ההחלקה הטבעית לפאשיה.

תנועתיות והחלקה טובה של הפאשיה תביא להפחתת עומס שרירי והרפיה, אלו ישפרו את חווית הכאב, טווחי התנועה והתפקוד היומיומי.

בכול טיפול תתבצע הערכה מחדש של הנקודות שנמצאו, ובן הטיפולים יבצע המטופל טיפול עצמי בהדרכת הפיזיותרפיסט עד להשגת שחרור ותנועתיות ללא כאב בטווח מלא ואופטימלי.

“גירוי תוך שרירי” או “IMS”, הינה טכניקה רפואית טיפולית אשר מבוססת על מחקר מדעי. הטיפול יעיל ביותר לתסמונת כאב ממקור מיופשיאלי = ממקור שרירי.

תסמונת כאב מיופשיאלי היא תסמונת שכיחה מאוד הנגרמת ממתח/לחץ אקוטי או מתמשך ברקמת השריר שיוצרת לרוב נקודות הדק =Trigger point.

נקודות אלו הן בעצם סיבוך/ הדבקות של מספר סיבי שריר. הן רגישות מאוד למגע ומייצרות כאב מקומי או מושלך באזור המיוחס לשריר הנדקר מבחינה עצבובית.

המחטים המוחדרות בדיקור המערבי זהות למחטים שמשתמשים בדיקור סיני אך השוני הוא את מה מדקרים ואיך?

בדיקור הסיני מדקרים שטחית נקודות צ'י (אנרגיה) לאורך מרידאינים ובדיקור המערבי מדקרים נקודות הדק, עצמות ומבנים אנטומים שונים.

בהתאם לתלונות המטופל, מבצע הפיזיותרפיסט בדיקה מקיפה לאיתור מקור הסימפטומים ונקודות הדק רלוונטיות. בנקודות אלו מוחדרת מחט לעור (דיקור שטחי) או לשריר (דיקור עמוק) בכדי לגרום לגירוי שלו שיביא ברוב המקרים לתגובת כיווץ מהירה ובלתי נשלטת ולאחריה להרפיה ושחרור ההידבקויות. אלו יובילו להקלה בכאב ולתפקוד אופטימלי.

הדיקור עצמו הוא קצר יחסית כשמתקבל גירוי שרירי ומעט מושהה אם לא הייתה תגובה כזו. לרוב מלווה בעיסוי ו/או טיפול מוריד כאב (חימום / קירור / אלקטרותרפיה).

לאחר כל טיפול ישנה תקופה של עד 72 שעות בהן הגוף מגיב לטיפול עצמו, לכן חשוב לעדכן את המטפל בכל שינוי ותחושה לא טובה.

יש לציין שתגובה טובה ושכיחה לדיקור היא רגישות רקמתית ב 24 שעות שלאחר הטיפול. במידה וישנם כאבים חזקים ניתן לקרר/לחמם את האזור לכ-10 דקות, ובנוסף חשוב שלא להעמיס יתר על שרירים שטופלו מכיוון שהשריר מעט נחלש בטיפול ומומלץ לתת לו מנוחה של 24 שעות לפני חזרה לפעילות בעצימות גבוהה.

פציעות שכיחות

מרפק טניס

פתולוגיה המאופיינת בכאב שמתחיל באזור המרפק החיצוני, בנקודת יציאה של השרירים הפושטים את שורש כף היד (שכ"י).

הכאב נגרם לרוב בגלל עומס יתר של השרירים הפושטים מסיבות שונות, מה שגורם לחיכוך מוצא השרירים בבליטה חיצונית של מפרק המרפק ( lateral epicondilitis) ומוביל לאחר זמן לפרוק סיבי השריר ולהופעת דלקת מקומית.

pastedGraphic.png

 

פציעה זו שכיחה מאוד בעיקר באוכלוסייה בגילאי 30-60 ובאנשים עם שימוש יתר וחזרני של שכ"י: בעלי מקצוע מתחום הבניה, עובדי משרד בהקלדה על מחשב, ספורטאים ועוד.

ברוב המקרים טיפול שמרני הכולל: הדרכה ארגונומית, טיפול מקומי- ידני ומכשירני, חבישות, דיקור, שימוש בחבק מרפקי ותרגול לייצוב וחיזוק שכ"י- נמצא יעיל ופותר את הבעיה.

ככול שמטפלים קרוב יותר להתחלת הסימפטומים, הצפי להחלמה (פרוגנוזה) הוא טוב ומהיר יותר.

בנוסף, ישנה נטייה לפתלוגיה זאת להפוך לכרונית תקופתית ולכן מומלץ לפנות לטיפול מוקדם ככל שניתן.

אשמח לסייע ביעוץ וטיפול בכל עת.

פריקת מפרק הכתף מוגדרת כיציאה של ראש עצם הזרוע  (humerus) מעבר לגבולות התנועה הפיזיולוגית שלה במפרק עם הגלנואיד (החלק הפרקי של עצם השכמה).

pastedGraphic.png

תת פריקה מתאר מצב של יציאה וחזרה מיידית של העצם למקומה, בעוד שפריקה מלאה היא בעצם יציאה מגבולות המפרק וחזרה לאחר זמן, בין אם עצמאית ובין אם בחדר מיון ע"י רופא המבצע מניפולציה להחזרתה.

רוב פריקות הכתף הן קדמיות וזאת עקב:

• מבנה אנטומי של פני המפרק הנוטה קדימה ופנימה.

  כוחות השרירים הפועלים ומייצבים את המפרק.

ייצוב המפרק מתקבל ברובו ע"י שרירים ופחות מסתמך על מבנים פאסיביים. שטח המפרק קטן יחסית וזאת בכדי לאפשר טווח תנועה רחב יותר לכיוונים שונים.

לאחר פריקה ישנה סכנה לפגיעה באחד מהמבנים הבאים:

• פגיעה שרירית ו/או גידית באחד מהשרירים המייצבים והמניעים של המפרק.

• פגיעה בעצם הזרוע (ראש ההומרוס).

• פגיעה באחד או יותר מהמבנים הפאסיביים המייצבים את המפרק: לברום, סחוס מפרקי, קפסולה מפרקית וליגמנטים.

• פגיעה בעצב האקסילארי

כיצד יראה טיפול אצלי?

במפגש הראשון תתבצע  בדיקה שתכלול: ראיון אישי והבנת מכאניזם הפגיעה, זיהוי השלב הנוכחי בהחלמה וקריאת ממצאי ההדמיה באם נעשו.

לאחר מכן יבדקו: טווחי תנועה, בדיקת גידים של השרירים המייצבים, בדיקת יציבות פרקית, כוח שרירים  ופרמטרים רלוונטיים נוספים  למטופל.

לאחר ביצוע הערכה תפקודית תינתן תוכנית שיקום מלאה ע"פ הממצאים ומטרות המטופל.

חשוב לציין כי היות והמחקר מראה סיכוי גדול יותר לפריקה חוזרת, אחת ממטרות הטיפול הסופיות תהיה השגת יכולת שליטה ותגובתיות שרירים טובה ומהירה בכדי למנוע פריקה עתידית.

קצת על חגורת הכתפיים:

חגורת הכתפיים כוללת ארבעה מפרקים שונים שתפקידם לחבר את הגפה העליונה אל מרכז הגוף/הגב העליון:

Sternocalvicular joint– מפרק המחבר את עצם הסטרנום (עצם החזה) אל הקלביקולה (עצם הבריח).

Acromioclavicular joint- מפרק המחבר את עצם הבריח אל הסקפולה (השכמה).

Glenohumeral joint  (מפרק הכתף)- מפרק המחבר את עצם ההומרוס (זרוע) אל השכמה.

Scapulothoracice joint- מפרק מדומה בן השכמה אל כלוב הצלעות בשונה ממפרקים אחרים, אין לו קפסולה

מפרקית והוא מיוצב ע"י שרירים היוצאים מהגב העליון ומתחברים לשכמה.

pastedGraphic.png

ייצוב מפרק הכתף מתקבל מכל השרירים הסובבים אותו אך המייצבים העיקריים הם השרירים המסובבים האחוריים: rotator culf muscle ובניהם: Subscapularis: ,supraspinatus ,infraspinatus ,teres minor מוצא כולם מהגבול הפנימי של השכמה וחיבורם על עצם ראש ההומרוס.

pastedGraphic_1.png

קרע חלקי/מלא באחד מגידי השרירים האלו נפוץ מאוד בעיקר בגילאי 40 + וישנן סיבות שונות לכך ובניהן : יציבה לקויה, חולשת חגורת כתפיים, ביצוע תנועות חוזרניות מעל 90 מעלות הרמה.

אלו יכולים ליצור תסמונת צביטה של הגידים המסובבים, שזה בעצם תהליך דלקתי שנגרם בגלל פציעה ופרוק של הגיד.

בטיפול אבדוק את כל המפרקים הנ"ל: יציבה כללית, בדיקה צווארית בגבהים המעצבבים את המפרק עצמו ואת שרירי הכתף, בדיקת כוח שריר, יציבות פרקית ועוד.

לאחר מכן אטפל בגורם המזוהה כמקור הפעלת הלחץ על הגיד, תוך הערכה מחודשת את התקדמות ההחלמה בכל טיפול.

יש לציין כי גם אם בהדמיה נמצא קרע מלא/חלקי בגיד, אל לנו למהר להתנתח.

טיפול שמרני טוב מוכח כיעיל ברוב המקרים, ומחזיר את המטופל למצב תפקודי איכותני וללא כאב.

מכלול של הפרעות המתארות הרס סחוס מפרקי, שינויים ניווניים בעצם עצמה ובנוזל המפרקי. אלו עלולים להביא לכאב רב, הגבלת טווחים והפרעה תפקודית.

Oa מופיעה לרוב בפרקי הירכיים, ברכיים, כפות ידיים עמוד השדרה והאגן. אופיינית ושכיחה מאוד בעיקר מעל גיל 50.

ההרס המפרקי נגרם בשל שיבוש באיזון בן גורמי הבניה והפרוק של הסחוס המפרקי, מתאפיין בהתקפים חוזרים של תסמיני המחלה: בכאב, נפיחות, נוקשות וחוסר יציבות פרקית.

הטיפול במחלה זו רחב ומותאם למצב המטופל. ישנו טיפול תרופתי להורדת כאב, טיפול ניתוחי של  החלפת המפרק וטיפול שמרני שכולל: שחרור והרפיית שרירים כואבים המגיבים להרס המפרקי, שיפור טווחים, הפעלה מתונה של המטופל למניעת נוקשות פרקית ולגירוי ויצירה מוגברת של הנוזל הפרקי, חיזוק שרירי להורדת

עומס פרקי, טיפול במכשור רפואי להורדה ושליטה בכאב.

המחקר מראה כי הימנעות מוחלטת מתנועה מעלה את תדירות ההתקפים והסימפטומים.

אל תחכו שזה יקרה, בואו לטיפול ולהדרכה לגבי הפעלה מקסימלית ומטיבה.

hip pain

לכאבים באזור המפשעה והירך סיבות רבות,  אציג את השכיחים שבניהם אך צריך לדעת שמלבד הכאבים שמקורם בפגיעה ברקמות מפרק הירך והרקמות הסובבות אותו, ישנם גם כאבים מוקרנים שנגרמים מלקויות בעמוד שדרה המותני או מאיברים פנימיים ומורגשים באזור המפשעה והאגן.

קצת על המפרק:

זהו מפרק שפועלים עליו כחות חזקים והוא מחבר את הגפה התחתונה לעצם האגן.

מבנה מפרק הירך בצורת מכתש ועלי בכדי להקנות יציבות כנגד העומס המופעל עליו ממשקל הראש, הצוואר, בית החזה, חלל הבטן והאגן.

סביב חצי המפרק המכתשי (האצטבולום) שיוצא מעצם האגן (פלביס) ישנה רקמה סחוסית שנקראת לברום (כמו רקמת הסחוס בברך שנקראת מניסקוס) שמטרתה להעמיק את המפרק ולייצב אותו כמו גם למנוע חיכוך בן הירך והאגן.

pastedGraphic.png

 

בן הפציעות הנפוצות ביותר נמצא:

  • שברים של ראש או צוואר הירך-נראה בעיקר לאחר פגיעות טראומתית, נפוץ מאוד מעל גיל 75 וזו בגלל שבגילאים אלו יש נטייה לנפילות עקב ליקוי במערכת שיוו המשקל, בנוסף לשינויים של ירידה בצפיפות העצם בגילאים אלו.
  • HIP OSTEOARTRITIS – שינויים ניווניים ברקמות התוך מפרקיות של הירך, נפוץ מאוד בגילאים מאוחרים ושכיח יותר אצל נשים. הסיבות להרס המפרקי שונות כשהנפוצות הן: משקל עודף או עומס משקלי גדול כמו אצל ספורטאי עילית, פגמים מולדים במפרק הירך, שברים תוך מפרקיים שלאחר טראומה חזקה, בעיות מטבוליות, מחלות גנטיות ועוד.
  • HIP STRAIN – קרע חלקי או מלא של אחד מהשרירים המקפים את הירך יכול להגרם מתנועה מהירה בירך תחת עומס ולרוב בעייפות פיזית.
  • BURSITIS– דלקת של הבורסה: רקמה שנראית כמו שקית עם נוזל בתוכה,נמצאת לרוב בחיבור גידים לעצם ומטרתה למנוע חיכוך הגיד ברקמה שמתחתיו. שכיח מאוד במצבי עומס יתר, חבלה ישירה, לאחר קרעים בשרירי הירך ובמחלות כמו גאוט / סקלרודרמה בהן מופיעה שקיעת סידן/קריסטלים בתוך הבורסה ויצירת תהליך דלקתי מקומי.

כפי שציינתי ישנן סיבות רבות לכאבי ירך. בכדי לקבל טיפול מותאם יש לבצע הערכה קלינית ואבחנה מבדלת בן הגורמים השונים, ע"פ אלו יקבע הטיפול הרצוי.

לכאבים באזור המפשעה והירך סיבות רבות,  אציג את השכיחים שבניהם אך צריך לדעת שמלבד הכאבים שמקורם בפגיעה ברקמות מפרק הירך והרקמות הסובבות אותו, ישנם גם כאבים מוקרנים שנגרמים מלקויות בעמוד שדרה המותני או מאיברים פנימיים ומורגשים באזור המפשעה והאגן.

קצת על המפרק:

זהו מפרק שפועלים עליו כחות חזקים והוא מחבר את הגפה התחתונה לעצם האגן.

מבנה מפרק הירך בצורת מכתש ועלי בכדי להקנות יציבות כנגד העומס המופעל עליו ממשקל הראש, הצוואר, בית החזה, חלל הבטן והאגן.

סביב חצי המפרק המכתשי (האצטבולום) שיוצא מעצם האגן (פלביס) ישנה רקמה סחוסית שנקראת לברום (כמו רקמת הסחוס בברך שנקראת מניסקוס) שמטרתה להעמיק את המפרק ולייצב אותו כמו גם למנוע חיכוך בן הירך והאגן.

pastedGraphic.png

 

בן הפציעות הנפוצות ביותר נמצא:

  • שברים של ראש או צוואר הירך-נראה בעיקר לאחר פגיעות טראומתית, נפוץ מאוד מעל גיל 75 וזו בגלל שבגילאים אלו יש נטייה לנפילות עקב ליקוי במערכת שיוו המשקל, בנוסף לשינויים של ירידה בצפיפות העצם בגילאים אלו.
  • HIP OSTEOARTRITIS – שינויים ניווניים ברקמות התוך מפרקיות של הירך, נפוץ מאוד בגילאים מאוחרים ושכיח יותר אצל נשים. הסיבות להרס המפרקי שונות כשהנפוצות הן: משקל עודף או עומס משקלי גדול כמו אצל ספורטאי עילית, פגמים מולדים במפרק הירך, שברים תוך מפרקיים שלאחר טראומה חזקה, בעיות מטבוליות, מחלות גנטיות ועוד.
  • HIP STRAIN – קרע חלקי או מלא של אחד מהשרירים המקפים את הירך יכול להגרם מתנועה מהירה בירך תחת עומס ולרוב בעייפות פיזית.
  • BURSITIS– דלקת של הבורסה: רקמה שנראית כמו שקית עם נוזל בתוכה,נמצאת לרוב בחיבור גידים לעצם ומטרתה למנוע חיכוך הגיד ברקמה שמתחתיו. שכיח מאוד במצבי עומס יתר, חבלה ישירה, לאחר קרעים בשרירי הירך ובמחלות כמו גאוט / סקלרודרמה בהן מופיעה שקיעת סידן/קריסטלים בתוך הבורסה ויצירת תהליך דלקתי מקומי.

כפי שציינתי ישנן סיבות רבות לכאבי ירך. בכדי לקבל טיפול מותאם יש לבצע הערכה קלינית ואבחנה מבדלת בן הגורמים השונים, ע"פ אלו יקבע הטיפול הרצוי.

נקע קרסול מתאר מצב של פגיעה באחת מהרצועות סביב הקרסול (המייצבים הפאסיבים), עקב תנועה מחוץ לגבולות המפרק הפיזיולוגים ויצירת מתח וכוח חזק על אחת מהרצועות במהירות גבוה. דבר זה יוביל לרוב לקרע של מספר סיבים ברצועה.

חומרת הנקע מוגדרת ע"פ כמה סיבים ברצועה נקרעו? ורמת יציבות המפרק (נקע דרגה 1– קל, מעט סיבים, ללא נפיחות משמעותית והמטומות. נקע דרגה 4– קרע מלא של הרצועה, נפיחות והמטומה).

כפי שציינתי אפשר לנקוע כל רצועה בקרסול אך כאן אדבר על הנקע השכיח ביותר, נקע חיצוני של רצועת Atflanterior talofibilar ligament

הסיבות לנקע רבות הן ( עייפות, הליכה בשטח, צעידה בחושך ועוד) ולרוב מתרחשות כשהגוף מגיב באיחור

למנח קרסול קיצוני שבסופו העומס מועבר לרצועה (במקום לשרירים) וגורם לפציעתה.

תפקידה של הרצועה הוא להקנות יציבות קדמית של הטאלוס ביחס לקרסול, בנוסף לתפקיד משמעותי במערכת שיווי המשקל.

הרצועה שניזוקה מלאה בחיישנים הרגישים למתח וקיצור בה ותפקידם לאותת למוח על מנח הקרסול ביחס לגוף ולמשטח עליו היא דורכת.

פגיעה ברצועה תייצר כאב , חופש תנועה פרקי ושיווי משקל לקוי ולכן ע"פ מחקרים ל  % 30 סיכוי לנקע חוזר.

לאחר נקע לרוב נראה כמה סימנים קליניים: נפיחות בדרגות שונות, כאב בדריכה, הגבלת טווחים משמעותית לכל הכיוונים ושטפי דם.

הטיפול מחולק לשלושה שלבים עיקריים:

שלב ראשון

הטיפול הראשוני מתייחס לימים הראשונים לאחר הפציעה וכולל טכניקות להורדת כאב ונפיחות:

RICE treatment – Rest, Ice ,Compression, elevation

קירור המקום בהופעת נפיחות גדולה+ כאב חזק, מנוחה יחסית, חבישת קרסול והגבהת הרגל- כל אלו יבוצעו במטרה לשלוט בנפיחות ולהוריד לחץ על הרקמות סביב המפרק.

שלב שני

טיפול ע"פ מגבלות המטופל: השגת טווחים מלאים, חיזוק מיצבי הקרסול, שיפור פרופריאוספציה (שיווי משקל) על רגל אחת.

שלב שלישי

חזרה לתפקוד מורכב והעמסה מבוקרת, המטופל יקבל תוכנית תרגול מותאמת ובעומסים מתגברים שתכלול:

אימוני איכות בריצה, קפיצות על רגל אחת למרחק, אימונים פלאומטרים, תרגול שינוי כיוון בהתאם לצורך, אימוני סיבולת וכוח מתפרץ ותרגול ש"מ על משטחים לא יציבים.

לאורך כל ישלב המטפל טכניקות ידניות להורדת כאב והגדלת טווחים בנוסף לטיפול במכשור רפואי,שימוש בחבישות ספורט והדרכה לתרגול עצמי תואם.

כפי שציינתי יש סיכוי גדול לנקע חוזר במידה והקרסול לא שוקם וההסבר לכך הוא שפגיעה ברצועה גורמת להאטה במהירות עיבוד המידע המתקבל ממנה לגבי מנח הקרסול ביחס לגוף ומשטח הדריכה. תספיק דריכה קלה בשיפוע בכדי לגרום לנקע בשנית היות  והשרירים שאמורים למנוע את הנקע יגיבו לאט יותר והעומס יעבור שוב לרצועה עוד לפני שהגוף יגיב. ולכן, אל תזניחו ותאמרו כי הקרסול יחלים לבד, זוהי פציעה שכיחה שנוטה להסתבך.

בואו למפגש ייעוץ בו תקבלו את כל הידע שאתם צריכים בכדי להשיג החלמה מלאה.