פריקת כתף

פריקת מפרק הכתף מוגדרת כיציאה של ראש עצם הזרוע (humerus) מעבר לגבולות התנועה הפיזיולוגית שלה במפרק עם הגלנואיד (החלק הפרקי של עצם השכמה).

תת פריקה מתאר מצב של יציאה וחזרה מיידית של העצם למקומה, בעוד שפריקה מלאה היא בעצם יציאה מגבולות המפרק וחזרה לאחר זמן, בין אם עצמאית ובין אם בחדר מיון ע"י רופא המבצע מניפולציה להחזרתה.
רוב פריקות הכתף הן קדמיות וזאת עקב:
• מבנה אנטומי של פני המפרק הנוטה קדימה ופנימה.
• כוחות השרירים הפועלים ומייצבים את המפרק.

ייצוב המפרק מתקבל ברובו ע"י שרירים ופחות מסתמך על מבנים פאסיביים. שטח המפרק קטן יחסית וזאת בכדי לאפשר טווח תנועה רחב יותר לכיוונים שונים.
לאחר פריקה ישנה סכנה לפגיעה באחד מהמבנים הבאים:
• פגיעה שרירית ו/או גידית באחד מהשרירים המייצבים והמניעים של המפרק.
• פגיעה בעצם הזרוע (ראש ההומרוס).
• פגיעה באחד או יותר מהמבנים הפאסיביים המייצבים את המפרק: לברום, סחוס מפרקי,
קפסולה מפרקית וליגמנטים.
• פגיעה בעצב האקסילארי.

כיצד יראה טיפול אצלי?
במפגש הראשון תתבצע בדיקה שתכלול: ראיון אישי והבנת מכאניזם הפגיעה, זיהוי השלב הנוכחי בהחלמה, וקריאת ממצאי ההדמיה באם נעשו.
לאחר מכן יבדקו: טווחי תנועה, בדיקת גידים של השרירים המייצבים, בדיקת יציבות פרקית, כוח שרירים ופרמטרים רלוונטיים נוספים למטופל.
לאחר ביצוע הערכה תפקודית תינתן תוכנית שיקום מלאה ע"פ הממצאים ומטרות המטופל בשילוב טיפול ברקמות רכות ובהורדת כאב מקומי.
חשוב לציין כי היות והמחקר מראה סיכוי גדול יותר לפריקה חוזרת, אחת ממטרות הטיפול הסופיות תהיה השגת יכולת שליטה ותגובתיות שרירים טובה ומהירה בכדי למנוע פריקה עתידית.

דילוג לתוכן